יום חמישי, 25 ביוני 2015

איתמר פריד / No Time

פתיחה : 06.07.2015 נעילה : 03.08.2015

איתמר פריד - No Time

איתמר פריד תופר בין צילום ישיר המתאר דימויים מלאכותיים ומבוימים לבין ייצוגים ריאליסטים של דיוקנאות ונופים. אזורי הצילום בהם הוא פועל נעים בין שלושה מרחבים: המדבר (מצפה רמון וים המלח), המוזיאון לתולדות הטבע בניו יורק והסטודיו הביתי.  המפגש של שלוש הטריטוריות- הפראית, המתורבתת והמבוימת, מייצר תחושה מתעתעת. 
עד כה הציג פריד גופי צילום מובהקים. בתערוכתו המוזיאלית הראשונה, הוא מפרק את תפישתו הסדרתית  ומחבר בין  דימויים אוטונומיים אשר תודעתם העמוקה דומה. בכולם קיים יסוד ממית ובחלקם יסוד מחייה, הם פיוטיים ומזעזעים כאחד ומערערים על טבעם האמיתי של דברים בעולם. 
הצופה העומד מול צמד תצלומי נוף מדברי הממוקמים על הציר שבין נוף אמיתי למלאכותי, יכול לבחור את עמדתו: להימצא בתוך חלל סגור ולהתבונן החוצה דרך חלון בנוף, או להביט פנימה אל תוך דיורמה- מודל תלת מימדי הבנוי בתוך תיבת תצוגה.  
יציקות הפנים הפולימריות של בני משפחתו הקרובה של האמן, התלויות על גבי הקיר בשורה אופקית, מתפקדות כצילום יצוק \ כמסכות מוות, עליהן מקרין פריד בהתאמה את תצלומי המשפחה. בפעולה זו של מיפוי הקרנה, מחייה האמן לרגע את משפחתו, מקבע אותה בזמן משלה ומנציח אותה כזיכרון שכמו נלקח מחדר פלאות. בדומה לפוחלצי החיות בהם השתמש בתצלומיו הקודמים, גם בעבודות אלה נוכחת פעולת החניטה. 
הדיאלוג בין חיים למוות, מתקיים גם בתצלום המתאר משטח שמימי זרוע בכוכבים זוהרים. מופע האור בלילה החשוך הוא אשליה. להתבונן בכוכבים המרוחקים מאיתנו שנות אור הוא כמו להביט אחורה בזמן, אל העבר. פעולת הצילום של פריד, מתעדת לא את הכוכבים עצמם אלא את זיכרונם או מבשרת על מותם.
דיוקנו הכפול של ניסן, גבר צעיר, צולם פעמיים ובהבדל של שלוש שנים. המדיום הצילומי מאפשר להתחקות אחר השינויים הדקים שהזמן מסמן בבשר החי. ומה כבר עבר על גבר צעיר שנשאר צעיר? האם ההכפלה של התצלום מאמצת את העין המתבוננת ומאפשרת לגלות דבר מה חבוי? האם באמת מדובר בשני תצלומים שונים או בפעולת פוטושופ מניפולטיבית? דמותו של האמן נוכחת בתערוכה פעמיים. פעם אחת כמסכת מוות שהתעוררה לחיים, ובפעם השנייה כהשתקפות בתוך אישוניו של ניסן.
גבר חצי עירום, שרוע בתנוחת מוות על גבי סלע בים המלח. דמותו מזכירה לי את אקרוס הצעיר מן המיתולוגיה היוונית שעף גבוה מדי עד שנפל מן השמיים. פריד מביט במצולם שלו מלמעלה ומשקיף על משטח הסלע שנוצר על ידי בולען אשר נפער באדמה באופן פתאומי. אזור הבולען מוכתם במינרלים ירקרקים ובמלח הידוע כחומר משמר. המת האנונימי הזה קשור למרחב סיפורי שאינו נרמז בתצלום. והתצלום, המתרחש בים המוות, מבשר את סופו של הסיפור.  
איילת השחר כהן, יולי 2015



איתמר פריד נולד במנהטן, ניו-יורק, 1987, חי ועובד בישראל. בוגר המחלקה לצילום, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים (2012). השתתף בתערוכות קבוצתיות והציג תערוכות יחיד בגלריה Gitler&, מנהטן, ניו-יורק (2015) ובגלריה פינברג פרוג'קטס, תל אביב (2014). זוכה פרס EPSON ישראל למצוינות באמנות הצילום (2012).